ניסיון בהזמנה?/ טור אישי מרגש

רוצה להתחתן
כבר מוכנה להתפשר כי היא כבר בגיל מתקדם
והחברות כבר חובקות בן רביעי
והיא בספסל ממתינה עדיין
לאוטובוס פנימי
בחזור מהעבודה בינתיים
בע"ה בקרוב את הבאה!
מי לא ירצה בחורה כל כך מופלאה.
ויש לה אח צעיר שהתחתן ועכשיו יש לה גם גיסה ואחיינים
והצעיר יותר גם נפגש רציני, מרגישה מעט לחץ מבפנים
והיא כבר ניסתה את כל הסגולות,
והתפללה את כל התפילות,
אצל כל קברי הצדיקים והצדיקות.
והחיים שלה הם רוטינה חוזרת,
תפילה, עבודה, מפגש עם חברה,
בית, פגישה, שינה... וחוזר חלילה
ואז הוא הגיע
הבחור המפתיע
ההורים התרשמו כבר התחילו להתכונן שמחו בשבילה
אך היא המשיכה להיפגש בדקה התייעצה שאלה
ראתה בו פחות או יותר את מה שאליו ייחלה
ועם כל זה שמה לב למשהו חריג מעט
אבל הדחיקה, זה בכלל לא בעיה כמעט
בעיניה זה היה בקטנה,
עם כל זה שראתה והבינה,
שאולי זה מהותי ויפריע,
אומנם השכל הפנים,
אך הרגש ממאן לקבל ולהבין
והיא כבר כל כך רצתה

להיות כלה
ונכנסה לאופוריה
שיתפה את חברותיה,
שזה כבר פגישה מתקדמת והוא חמוד...ממש!
והתעלמה מהחשש
והחברות שאלו
נו התקדם משהו?
ולמה כל כך הרבה זמן?
כבר חשבתי שהורדת את ההצעה מזמן
מתי אתם סוגרים?
אפשר כבר להכין תופינים?
אבל היא עדין מתלבטת
לא בטוחה
חוששת
ולא משתפת
מסתגרת
התופעה כמו יתוש בראש מזמזמת
זה לא נורא
את כבר עוד מעט כלה,
לא קלה ההחלטה
אבל,
החברות ישמחו,
ההורים והמשפחה ירקדו
ובכלל גם האח של הגיסה,
התארס חודש אחרי האחות שעקפה.
אולי גם לך כרגע מתרחשת
הקריעת ים סוף המיוחלת

ולבסוף זה קרה, הלב רועד מבפנים
לחיים!!
הווארט הנכסף, איחולי מזל טוב נרגשים
שכנות, חברות

היא נהיתה כלה!
עם כל המשתמע
תכשיטים, פרחים, שמלת כלה,
אולם, צלם, איפור, שיער וביגוד למשפחה,
אביזרי כלה ,וגם מזוודה לחופה.
ובין כל המתנות היא קיבלה עוד מתנה
אישית
ולעולם כולו משותפת
מהאחד והיחיד ברוך הוא
מודל 2020
מיד אין צ'יינה
קורונה
שבנתה עולם חדש מדומה,
נוצץ באור אחר שונה
סטטוס חדש לחתונות
קטנות, איכותיות
אבל לה זה לא משנה
היא תתחתן במקום שונה
שנקרא
העיקר שיש חתן ויש כלה!
ובין שאר הסידורים וההכנות
מול עיניה הכלות
היא רואה אותו
ושוב זה צף ועולה
אי אפשר כבר להדחיק
נו אז מה?!
זה לא כזה נורא!
וההורים מעירים תשומת לב
אבל איך אפשר לאכזב
והיתוש הקטן כבר הפך ליונה
וממשיך לנקר בראשה
לבטל הכל?

והרי החתונה קרובה
לוותר כרגע על ההילה של הכלה?
ומה עם הבושה?
ואיך זה יתפרש בחברה?
ובכלל עכשיו
כבר יהיה עליה סוג של מדבקה אדומה
שברה שידוך
אהה
וקול קטן צועק לה מבפנים
את צריכה לחיות איתו כל החיים
ובכלל הרב אמר לעצור!
אבל היא חשה בושה שרצונה את עצמה לקבור
החותמת
צורבת
כואבת

ואז היא הבינה
את ההשגחה העליונה
את כפפות המשי שהשם ריפד לה

יש עכשיו סגר,
ומי בכלל שם לב האם הכל בסדר
עסוקים כל אחד בביתו
בבידודו.

אך אחרי חצי שנה
שהתחילו לצאת מהביצה
אפרוחים
אנשים
חלקם שואלים בחשש בזהירות
מה קורה איתה בדיוק?
היא הייתה אמורה

כבר להיות תחת החופה?
בודקים מגששים איך היא מרגישה עם השבירה
כאילו משהו ששמן להיות בודקות דופק לב ונשימה.

נשמה
חלקם עוד שואלים אותה
אפילו שעברה כבר חצי שנה
באמת מה עם החתונה??

ואז היא פגשה אותה
את אותה חברה
שביחד חלקה איתה את שמחתה
הן התארסו באותה התקופה
והתארגנה יחד איתה לחתונה
והיא אחרי חודשיים
התגרשה
ואז היא השפילה מבט
איך ניסיונה התגמד כמעט
וכמה שהיא הודתה להשם
על כל הטוב ושליבה פועם
ואיך נחסך ממנה הרבה צער וכאב
והיא לא צריכה להתמודד עם שוב אויב

ועם זאת בתוך הניסיון
שבו עמדה היא בגבורה, בשמחה.
היא הבינה
הפנימה
איך מהקב"ה,
מדויק ומדוקדק רק לה
זה היה ניסיון בהזמנה!