נבחרתי!
ליחידת הקומנדו של מלך מלכי המלכים ב"ה נגזרו עליי שנים של שידוכים (35.5 אבל מי סופר)
הויי כמה שהלב הזה חווה ועבר...
כמה פעמים שהוא נפתח, נחמץ, התרסק ונשבר.
אבל כל התרסקות כזו ונפילה
כמה שבסוף היא אותי מרוממת ומעלה
הרי אתה יודע מה אתה עושה והכל ממך
אני לא עוזבת, צועדת בדבקות בדרכך
יודעת, סמוכה ובטוחה
שיגיע בעלי ויהיה תלמיד חכם אמיתי. כזה בן תורה..
אבל יש רגעים ששורפים את הלב
ודווקא לא ממך אבא שאוהב
פונה אליכם כל הסובבים כולכם נשמות ומלאי כוונות טובות אבל אולי תפסיקו... להגיד לי שאני בררנית רק בגלל הגיל
(אתם לא באמת יודעים מה אני עוברת). לחשוב שאם אני מטיילת, שמחה וצוחקת המצב הוא נח ואני לא מרגישה את הכאב.
(מי אמר שאני צריכה לשבת ולהתמרמר על חיי?) להרצות לי כמה חשוב להתאמץ ולחפש
(לא צריכה אתכם בשביל זה תאמינו לי). להסביר לי שאני צריכה לרצות ממש
(תקשיבו לעצמכם כשאתם אומרים את זה...) לשאול אותי אם אני לא רוצה כבר להתחתן? אכפת לכם? מוזמנים להתפלל... בשם כל המעוכבים והמעוכבות (דיי בטוחה) ושוב, כולכם נשמות טובות ומלאי אהבה
וגם זה בסוף מגיע מאבא שבשמיים אבל תעשו טובה ותחשבו פעם הבאה פעמיים
בת של מלך
זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: