אל תפחדי להציע / נעמה

הן סביבנו ואתנו. מדהימות, מוצלחות, נהדרות. במשרד או בחדר המורות, אנחנו פוגשות בהן וחיות לצידן. בחורות מקסימות, אחת אחת, שנטועות עדיין בפרק השידוכים.

מוסד השידוכים הזה, הוא תופעה מופלאה שאין שני לה. אלפי אלפים וריבי רבבות בתים בישראל שקמים ומתהווים, והכל על סמך מחשבה, ורצון טוב של מישהו מהצד.

התשתיות של עולם השידוכים כולו הן תשתיות של חסד. תשאלו כל שדכנית, כמה העבודה הזו לא מתגמלת ביחס להשקעה, וכמה שידוכים נגמרים בלא כלום, על כל צלחת שבסוף זוכה להתנפץ.

הבסיס של כל שידוך הוא מחשבה. רעיון שעלה בליבו של אי מי, ובמקום להדחיק אותו לפינה ולהמשיך הלאה בעיסוקיו, אותו מאן דהו עצר, ו"בישל" בסבלנות את הרעיון הזה למזל טוב חם וטרי ומרגש. איזו זכות מדהימה, איזו שליחות מופלאה, לתת יד וכתף לתפקיד הנשגב הזה, להמשיך את שרשרת הדורות של עם ישראל.

כשהייתי ילדונת בתחילת כיתה י"ד, זו הייתה חברה מהמסלול שבהצעת שידוך שלה הצעידה אותי אל תוך עולם השידוכים. את הבית שלי זכיתי לבנות אמנם שנה אחרי כן, אבל עד היום זוכרת לטובה את אותה חברה על המחשבה והרצון הטוב. מה ייצא מכל שידוך – זה כבר בידי שמיים. אבל להציע? בידינו הדבר.

ימי בין המצרים אופפים אותנו, הגלות מגביהה סביבנו חומות. מבחוץ תשכל מגיפה רח"ל, ומחדרים- בידוד ואימה.

ואנחנו מנסים להרים ראש מעל הגלים, לצלוח את הימים, את הבשורות, את הצרות מחוץ והמחלוקות מבפנים. מחפשים לנו דף של ספינה להיאחז בו עד שייבקע אור הגאולה ונבוא לחוף מבטחים וישועות.

בימים אלה נושא הקהילתיות החרדית תופס כותרות. את שיעור ההדבקה הגבוה מסבירים בכך שהחיים שלנו מאופיינים בקהילתיות רבה. מעגלים מעגלים סובבים סביבנו. בית כנסת, כולל, עבודה, שמחות ואירועים. אנחנו מוקפים ופוגשים אנשים רבים, ואולי בעצם האחות של הגיסה לאחיין של השכנים?? כל שנדרש מאתנו הוא לפקוח עיניים, ובעיקר לב, ולא להסס להציע.

להציע. להציע. לא לחשוש. הרי גם השידוך שלנו התחיל במישהו שהרים טלפון והציע. ואם את מרגישה שזה פשוט לא בשבילך, ולא מתאים לאופי שלך, תמיד תמצאי לידך מישהי חברהמנית שתשמח לשמוע את הרעיון שלך ולנהל את ההצעה במקומך.

בימים של גלות וחורבן, זה הזמן לנסות ולבנות עוד מחורבות ירושלים. בימים של הסגר ובידוד, זה הזמן לנסות לשדך בין היושבים בדד. בזמנים של מחלוקת והסתה, זה הזמן להרבות בחסד של אהבה, של אכפתיות, של רצון טוב וטהור לראות בשמחת הזולת.

אומרים שכל הצעה מקרבת את הדבר הנכון. ובוודאי שכל הצעה משמחת ומעודדת. לא עלינו המלאכה לגמור, אך אין אנו בני חורין להיבטל ממנה.

והרי כבר הובטחנו, ש"אם אתה משמח את שלי, אני משמח את שלך".