בזמן האחרון יש לי פחד כזה.

שיום אחד המשיח יגיע, ויתקע בשופר גדול שהולך ומתחזק,

וכולנו נהיה כל כך עסוקים ונחשוב שבטח נדפקה איזה אנטנה של סלקום או משהו.

כל הטיפוסים האחראיים האלו יתקשרו ל 106 (זה המוקד של העירייה בכל הארץ או רק בירושלים??) לבדוק מתי יסדרו את התקלה, ומה קורה, ולמה אף אחד לא עושה משהו זה מפריע לישון, גם עם שמיכה וכרית על האוזניים. והמזניחים סתם ישבו ויסבלו בשקט. כמוני נגיד.

והשופר? ילך, ויתחזק.

וכולנו נכנס לבונקרים ונסתום חזק את האוזניים. והעיתונים יסקרו את הרעש הנוראי, וההשלכות שלו על השמיעה האנושית ומערכת העצבים של בני האדם. (עצבים עצבים לא שריר) ויאשימו את הממשלה ששתלה כל מיני משדרים באנשים, ורופאי אף אוזן גרון יהיו מפוצצים ויהיה טיפולים בחרדות מהרעש, ותבניות ביצים יעלו הון כדי להפוך את הבית לאולפן מבודד מרעשים.

והשופר?

ילך ויתחזק.

וימציאו אטמי אוזניים מיוחדים שמווסתים את הצפצוף הנוראי... וביבי נתניהו ימסור סדרת מתח של הצהרות קבועה, ויגיד שאין מה לדאוג וזה בשליטה, ולהישאר בבתים עד כמה שאפשר ולשמור על האוזניים של הילדים, ולא להוציא ילדים מתחת לגיל 8 מהבית. ובתי הספר ייסגרו. ולא יהיו חנויות, או קניונים, או סתם גינות ציבוריות מהפחד להתחרשות.  ורק סופרים וחנויות של אוזניות יהיו רשאיות לפתוח.

והשופר?

ילך, ויתחזק.

וימצאו פתרון לאוזניים לרעש הנוראי, או שלא ממש, וילמדו להתרגל אליו, לאהוב אותו ולהוציא שירים ברקע שלו. ויוציאו תקן לבתי ספר ומקומות עבודה לבידוד אקוסטי של קירות חוץ וחלונות. ולאט לאט הכול יחזור, והאוזניים של הילדים קצת ייפגעו אבל לא נוראות. והחיים יירגעו ויחזרו איכשהו למסלול.

וקול השופר?

ילך, ויתחזק.

ואנחנו כבר לא נשמע.

וזה בסך הכל המשיח, שאלוקים שלח עד אלינו, באהבה. על הר, עם חמור לבן. מנסה, צרוד מרוב ניסיונות לומר לכולנו – בבקשה, בבקשה!!!! אני פה!! הגעתי!! אלוקים פה, אתכם, אנשים......!!! ראו באורי שזורח!!!

אבל האנשים?

שמים משקפי שמש וממשיכים לנהוג לבית, להסתגר בממ"ד לאיזה שעה של שקט.

ואולי זה מה שהיה צריך לעשות, אבל זה טפשי כי המשיח הגיע,

אבל כולנו עושים מה שחייבים לעשות.

נמאס לי. באמת.

תצחקו עליי עד מחר.

מצאתן טעות בכתבה? כתבו לנו כאן
למאמר זה התפרסמו תגובות
תיבת תגובות

זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה

טוען תגובות…

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה