איך היא עושה את זה? האשה החרדית היא Superwoman:)

בדורות הקודמים, נשים חרדיות כמעט ולא היו יוצאות לעבודה. הן היו עובדות במשק הבית ומגדלות בשלווה את ילדיהן. נשים מעטות תמכו ועזרו מתוך הבית בעסק משפחתי, ובמקרים נדירים של נשים מיוחדות כמו אשת הח"ח, לקחה האשה על שכמה את כלכלת הבית כולו.

לאחר חורבן יהדות ארופה, עם פריחת מסגרות הכוללים, נשים קיבלו על עצמן את עול הפרנסה על מנת שהבעל תהא תורתו אומנותו. כך הפכה האשה החרדית העובדת למציאות רווחת.  ושאלת ההכרות הרגילה בין שתי נשים היא: "במה את עובדת?" לא אם אלא מה.

בראש ובראשונה אנחנו "עובדות" כנשים וכאמהות, ותפקידנו הראשון במעלה הוא לדאוג ליהלומים היקרים שהשם הפקיד בידינו לשמירה – לילדים, לבעל ולבית עצמו. התפקיד הזה כולל בתוכו אין ספור תתי- תפקיד, מלאים ברגש וברוח. אך, לעיתים קרובות, לצערי, אני פוגשת את הנשים שלא מרגישות מיצוי וסיפוק מלא בתפקיד החשוב הזה, והן מרגישות שחיקה נפשית בעבודות הבית השגרתיות ובטיפול בילדים.

מניסיון של שנים בתחום הייעוץ התעסוקתי אני יודעת שאם אישה מרגישה שיש לה כישורים ויכולות והם אינם יוצאים לפועל (במסגרת הבית, הקהילה או בתעסוקה), הדבר מביא אותה לידי תחושות דיכאוניות, חוסר חיות ושמחה והרבה פחות כוח לתפקוד מועיל ומלא בבית.

רק כשאמא מוצאת לעצמה את המסגרת שמאפשרת לה להביא את עצמה לידי ביטוי, (כמובן, מבלי לוותר על העקרונות התורניים ועל צרכי הבית). היא אולי יוצאת מן הבית באופן פיזי, אך כשהיא חוזרת, היא מביאה איתה לבית תחושות של סיפוק, הצלחה, חיות ושמחה שמשפיעות ישירות גם על ההתנהלות שלה בבית עצמו.

במה את עובדת?

"ותעש בחפץ כפיה"

הקושי למצוא עבודה הוא רב, את מחפשת עבודה בשעות מסוימות, באזור מסוים, ואולי את מוגבלת בעוד תנאים. רוב הסיכויים הם שהצורך במציאת פרנסה הוא הדוחק בך ולכן את עלולה להתפשר על עבודה שאת לא באמת רוצה...

אם תעבדי בעבודה שלא מתאימה לך, לתכונות האופי והגוף שלך, לא תאהבי את העבודה, סביר מאוד להניח שהיא תייצר עבורך תסכול רב יותר ולא חיות. זאת למרות תלוש המשכורת בסוף החודש!

כדי שהתעסוקה באמת תייצר סיפוק היא צריכה להיות קשורה למהות הכי פנימית שלך, לחזון שאותו את חולמת להגשים, לערך המיוחד שאותו את רוצה להביא לעולם. אמרו כבר גדולים רבים לפני:

"ובראש כל חייב האדם להתבונן היטב ולחקור ולדעת מהי חובתו המיוחדת בעולמו. מהו העניין המיוחד שבשבילו ירד לעולם..." נתיבות השלום

כל אחת מאתנו הגיעה לעולם עם אישיות מיוחדת שהיא מתנה ייחודית שהקדוש ברוך הוא נטע בתוכה בלבד. האחריות שלנו כלפי המתנה שקיבלנו מהשם וכלפי עצמנו היא לתור ולמצוא אותה, ולהביא אותה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר.

"ושלל לא יחסר"

השילוב הזה, של ההגשמה העצמית המוצלחת בעבודה מתאימה הוא קשה ומאתגר יותר מאשר סתם למצוא עבודה. צריך לחשוב היטב על כל העקרונות החשובים לאשה ולאמא (מרחק מקום העבודה מהבית, עבודה בסביבה תורנית, צניעות, שעות עבודה שמתאימות לצרכי הבית וכולי) ולהשתמש בהרבה מאוד חשיבה יצירתית כדי למצוא פתרונות תעסוקה ייחודיים שיתאימו ככפפה ליד למחפשת התעסוקה, בין אם היא מעוניינת לעבוד כשכירה ובין אם עצמאית.

אני מאחלת לכל אחת שתמצא את השליחות והייעוד ששלח לה הקדוש ברוך הוא לבטא בעולמנו, שהשם יאיר את דרככן ותזכו גם אתן להאיר את האור שלכן במלואו וייחודיותו.