אמנם גל ההתפרצות כנראה מאחורינו אבל המשבר הכלכלי בעיצומו והעתיד לוט בערפל. רוב האנשים עסוקים בלשרוד, יש שמחפשים הזדמנויות חדשות. מי אמר שאלו שתי גישות שונות? יתכן דווקא שהן משלימות זו את זו.
את בעלי החברה והמנהלים מעניין דבר אחד: להישאר רלוונטיים ולצמוח הלאה, ולכן גם עם מלוא האמפתיה כלפי העובדים ברור כי הם לא ישאירו במקומו את מי שאיננו נצרך או מועיל להשגת היעד.
זאת היא שעתם של עובדים עם ראש גדול, אלו שיודעים לחשוב מחוץ לקופסא ולנצל הזדמנויות. במקום לחשוב על עצמך ולשקוע בדאגות על העתיד, תעביר את המבט פנימה אל תוך החברה/העסק ותתבונן בכל מה שעשית עד היום במסגרת תפקידך. תבדוק בכנות האם ניתן היה לעשות זאת אחרת, תנסה לייעל את העבודה ממבט של בעל החברה, תחשוב איך אתה היית רוצה שהעובדים שלך יעשו זאת אחרת.
בשלב שני תנסה להגדיל את הפוקוס גם מעבר לשולחן העבודה שלך. עד כמה שאתה חשוף לתמונה היותר רחבה תנסה לראות האם החלק שלך אכן משתלב בה במידה נכונה, האם לא כדאי לשנות הגדרות תפקיד ודפוסי פעולה.
אם תשכיל להיכנס לנעליו של בעל החברה תופתע לראות עד כמה ניתן להתייעל ולא רק ע"י קיצוץ שעות או פיטורין. תמיד אפשר לעשות דברים אחרת, להתאים תפקידים לכישורים, להפיק לקחים מהעבר, להגדיל ראש לגלות יוזמה ואכפתיות ולא רק לצאת ידי חובה.
נכון, הלב עוסק בהישרדות, אבל אם תשכיל להוכיח למנהלים שאתה יכול להיות חלק מההזדמנויות החדשות שהם מבקשים אין ספק שזאת תהיה גם ההזדמנות החדשה שלך.
לאה לפין, יועצת אירגונית ומומחית למשאבי אנוש. Lapin70176@gmail.com
זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: