הי הניה, זאת אני פאני.
אנחנו קבוצת פאות שהחלטנו לכתוב לכן, הבוסיות שלנו.
כולם שומרים כזה על קשר מרחוק, זום וואצאפ פון.. וכאלה
והגיע הזמן שנדבר קצת.
כי שכחת ממני לאחרונה, ושילמת לנו יקר, בכל אופן,אני
מרגישה מחויבת לקשר הזה. והוצאת אותנו לפל"ת שזה פאה
ללא תשלום. אין פנים, אין החלפות לייס, אין הוספת שורות.
אין קידום, רק חשש לקיצוצים. כי האמת? כשאמרו לקט שכחה ופאה התכוונו כנראה אלי
מה לעשות? יש לקט של דברים שנשכחו בקורונה, ביניהם אני.
בהתחלה כשעוד היית חיונית בחוק, עוד הייתי מחכה לבוקר,
שהיית יוצאת איתי לעבודה, היו כמה חתונות, וכבר קיוויתי
שתשלחי אותי לאיזה רענון נהלים, כמו חפיפה ובייביליס,
אבל את? שמת כמה שערות סביב איזה סליל נייר טואלט
גמור בלילה שלפני האירוע, והלכת לחתונה איתי ככה איך
והשארת אותי עם קצוות מפוצלים ולא סגורים, כי מי
אני שכבר ישים לב אלי? ומשני מטר לא יריחו את האבק, ולא
ימששו. אני חוששת לחיי כי גרמתי לך להרגיש איך שילמת
עלי יום אחד 12000 שקל? ואיך בחופה העברת בי אצבעות
והיית נראית כמו אלה שמנסים פעם ראשונה סבתא
סורגת. הפכתי לקש בעל כורחי ואני מרגישה שזה הקש
ששבר בינינו את גב הגמל.
אני מתגעגעת לימים שהיית שמה לי סיכות, קושרת לי
מאחורה גומיית שיער, שמה עלי משקפי שמש, ואפילו
לא כעסתי שהעפת אותי בפרעות לספה כשחזרת כל יום
הביתה מהעבודה . ואחר כך גררת אותי הפוכה כל הדרך אל
חוף מבטחים אל ראש הפאה, רק כי בעלך התלונן: "מה?
ככה הפאה שלך זרוקה, אחרי שמכרתי כלייה בשבילה?" אגב
ראש פאה,אני חייבת להגיד לך שגם הוא איך לומר? לא הבית
היפה שחלמתי לחזור אליו: האף חתוך, העיניים חלולות, לא
אשכח את היום ההוא שהייתי זרוקה עדיין על השולחן בסלון,
ודיברת עם המנהל של החיידר שהיה צריך לקבל את הילד
לחיידר שכל כך רצית, והילד הפריע לך, אז נתת לו את הראש
פאה, ולורדים בצבעים ומספריים, ואמרת לו בלחש: קח,
שקטט ! כן! תקשקש על זה.. תגזור, הכל! אני מרשה! ואיך
שהסתימה השיחה עם המנהל צעקת על הילדון המבוהל:
,, כשחזרתי אליו
"מה עשית????" אבל זה כבר היה מאוחר מדי
לא זיהיתי אותו, זה לא הקלקר שאני הכרתי.
לא נעים לי לומר אבל אני מקנאה.
לא האמנתי שיגיע היום ואקנא בחתיכת בד. המטפחת.
אפילו שהיא כבר מריחה לא משהו, מטיגונים, מאפייה,
והזעת בה נורא כשניקיתי את הבית, וזיהיתי בה את העלבון,
כשלא מצאת לה מכונה מתאימה, כי היא לא מתאימה
לכהה, ולא לחולצות לבנות, לא ללבנים, ולא לגרביים, וסחבת
איתה שבוע נוסף, ואז הכנסת אותה למכונה עם הדברים
של הביוקר, כל הסט של המצות, של ציפוי כרית, והכיס
של האפיקומן, והקיטל.
לא נעים אבל אפילו שמחתי קצת שהקיטל של בעלך מליל
הסדר יצא וורדרד מהמכונה. כמה אני יכולה להיות טובה
ולפרגן? אני עדיין מקנאה בו.
הוא חיוני ואני לא.
אני נגמרת בבידוד. ונהיה לי כבר תסמיני שיעול יבש.אני
מפתחת חום בארון, והגוונים הזוהרים שלי מאפירים.
ורציתי להגיד לך, כמה טיפים, כצופה מהצד, כי את
מתחילה לאבד את זה. וחבל עלייך, טיפ ראשון: זו לא
, שאת שמה אותי פעם אחת
פאה,אין לה את התכונות שלי
ואני יפה כמו בהתחלה.
מטפחת צריך לתחזק.
את קושרת אותה בבוקר, וזה נחמד. אבל את לא יכולה
לבנות על זה לכל היום. קשר מטבעו להיפתח, ולחשוף עוד קשרים שלא
היית רוצה לחשוף.
ולפעמים המטפחת כל כך אחורית, שאני ממש כבר מבסוטה,
, אבל אז את מעלה אותה ואני בטוחה ש- הו הנה היא באה לחבוש אותי
משאול תחתיות, אבל אני נחה שם בצורה לא מאורגנת
עד הנפילה הבאה.
שבע תיפול מטפחת צדיקה וקמה.
את חזקה, את לא מתייאשת. את איתה באש ובמים.
העיקר לא לשים אותי.
האמת אני קצת מבולבלת לגבייך, וזה לא שאני מגדירה את
האנשים לפי מגזרים, אני של כולם. ויש לי מלא חברות, בובו,
, וללא ומשולשת, אבל איך אומרים?
וסרוגה, וקטיפה, ועם גומי
"אמור לי מי מטפחתך, ואומר לך מי אתה"
לפעמים את חוטפת קריזה וצועקת לילדה שלך: תביאי לי
הרגע גומייה שלך הכי חזקה. ואת קושרת אותה גבוה גבוה,
, זה בכלל מתאים למישהי ששמה בובו, אבל סורי
עם המטפחת קשירה שלך המשולשת זה פחות עובד, ואל
תפתחי דלת ככה בחיים את לא רוצה שיזכרו אותך ככה.
שומעת?
אני אחכה בסבלנות, אני לא לבד.
מהצצה קטנה אני מבינה שיש עוד
האודם שלך במגירה התייבש למשל. את מודעת לזה? כדאי
שתבדקי. הוא כבר לא מוציא חומר טרי.
המסקרה האחרונה המדוברת שגיסתך המליצה לך עליה, לא
תיסע לך על הריסים בזרימה, היא תתקע לך כל רגע דיברתי
איתה, היא יבשה כמו הנגב.
הגבות שלך התחברו, והיו למקשה אחת, את סתם עושה
טעות שאת מרחיקה אותנו ככה, אחותי למשל זאת נו,
יכלה לשמש אותך מאד בימים אלו,
,
הפאה עם הפוני
שהגבות, זה בעצם גבה.
יודעת למה אני לא דואגת?
אבל עיזבי שטיות,
כי הבנתי שאתם לא כל כך עושים כסף בתקופה הזאת. כי
אתם לא חיוניים למערכת.
, וזאת התקווה האחרונה שלי
וזה מעודד אותי
שלפחות לא תבגדי בי עם פאה חדשה, שתשאיר
אותי בודדה לנצח..
שלך הניה באהבה, פאני.
זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: