לא צריך בידוד, כשאת כל כך לבד.../ עלומת שם

כשאתם מתקוממים על הבידוד הביתי, כשקשה לכם לשהות בקרב בני המשפחה ימים רצופים. זה קשה אני יודעת. אבל אני וחברותיי במשך השנה חיות לבד, כל כך לבד... שעכשיו אנחנו מרגישות כמה לבד הוא באמת בלי בעל בלי ילדים ולפעמים גם המשפחה סביב כבר איננה כל אחד בנה את ביתו שלו.

אני קוראת ועוקבת אחרי הקשיים שאתן מציפות, ונדהמת כמה אפשר שלא לראות, לא לראות את הביחד, לא לחוש את החסד הגדול שה' עשה איתכם "מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות" כן ה' ריחם עליכם וזימן את זיווגכם.
תעצרו, תגידו תודה!!! תודה על מה שנתת לי.
כי לי ולחברות שלי אין. אין בית להתבודד בו. או נכון יותר להיות ביחד...
ואתן? כלות יקרות שלי שהחתונה החלומית נגוזה - אין לי ספק כמה קשים הם הימים האלו עבורכן, כמה נורא האי וודאות שרודפת אתכן, ואילו החלטות קשות קבלתן בימים אלו להקדים או לדחות... אבל... תשמעו אותנו הרווקות שכן היינו רוצות להתחתן ולדעת שיש בית שקם. שיש חתן ויש חופה תחת כיפת השמיים.

אנחנו רוצות.
מקוות
מייחלות
ובעיקר על עם ישראל מתפללות...
תהיו חזקים. אם אנחנו יכולות גם אתם יכולים עם תנאים קצת יותר משופרים:)
מזל טוב לכל חברותיי הכלות היקרות!! תזכרו מה באמת רציתם, מה המהות של החיים, ונכון שחתונה בלי חברים זה פחות נעים ופחות משמח אבל עדיין זה מה שכולנו רוצים להיות ביחד ולא לחוד.
ואת חברתי? שנמצאת ביחידה של כמה מטרים ספורים, עם תינוק אחד או שניים, או בלי... אני יודעת שקשה לך אבל תזכרי בי כמה הייתי שמחה להיות במקום שלך גם בימים קשים כאלו.
וחברותיי הרווקות זה הזמן שלנו להתפלל חזק ולבקש מריבון העולמים שיחיש גאולתינו. ננצל את הדמעות שלנו לבקש על עמ"י ועל העולם כולו שינצל מהנגף.