(הכותבת: רווקה + 34 חלומות, בת 30 תכף. כותבת רבי המכר "תקוה בגרוש" ו- "אמון זה לפחדנים" זוכי פרס זהב מטעם "העמותה למען רגשות בסכנת הכחדה".)

"רווקות" זה רגש. אני לא הולכת להתווכח על זה. חברות שלי ואני גם מתכוונות להכניס את זה מסודר לDSM-1"  לרגשות וכאבים", כבר דיברנו עם ההוגה.

כאב ה "רווקות" מעולם היה שנוי במחלוקת. יש כאלו שיגידו שהוא רגש טוב ויש כאלו שיגידו שהוא רגש נוראי. טוב נו, כמו כל רגש. אמרתי לכם שרווקות זה רגש.

"רווקות" זה רגש כואב, אבל בכלל לא פוטוגני ולא מעורר אמפטיה. הוא לרוב מעורר האשמה, ביקורת, התנשאות, עליונות, התעלמות ועוד תגובות שמחממות את הלב.

לפעמים כששואלים אותי מה שלומי ואיך אני מרגישה, אני רוצה לענות "רווקה". כמו שאנשים עונים כששואלים אותם מה הם מרגישים- מפחד, שמח, מאוכזב, מקווה. אבל בגלל ש "רווקות" זה רגש ממש לא פוטוגני, אני אומרת, "ב"ה, הכל ממש ממש טוב". ואם אני ממש בהתקף רווקות, (התקף זה ביטוי המתאר את הזמן שבו הרגש מציף אותך מאד חזק. אנחנו מתכוונות לכתוב גם את זה ברשומה הרפואית, שגם רגש הרווקות מתאפיין בהתקפי רגש, כמו כל רגש) אז אני אומרת, "ב"ה, הכל טוב כרגיל".

אמרתי מקודם שרווקות מעוררת כל מיני תגובות לא אמפטיות, נגיד האשמה- "אולי תפסיקי לברור? מה את חושבת? שאת מושלמת?". "את יודעת שבגיל שלך את לא יכולה להמשיך לחפש את האביר על הסוס הלבן!" או ביפות נפש: "זה לא כדאי לברור הרבה, זה חבל, את כבר מאד גדולה, אממ. כלומר. מבוגרת, אל תפגעי שאני אומרת".

יש את המתנשאות: "שווה לך. שווה לך להתחתן. זה הדבר הכי מדהים בעולם, עד שלא חווים את זה, לא מבינים".

ויש את המתנשאות המתוחכמות "אוי תנצלי את זה שאת רווקה, אח"כ כבר אי אפשר לעשות כלום, את חושבת שזה פשוט להיות נשואה?". זה מזכיר לי את הילדות מכיתה ד שהיו אומרות לנו כשהיינו בגן חובה: "תנצלו את זה שאתן בגן, אחר כך יש מלא שיעורי בית ותתגעגעו לגן" ומסתובבות בעליונות לעיסוקים החשובים שלהן.

"כייף לך. בטח את הולכת לישון כל יום מתי שבא לך, קמה מתי שבא לך. תגידי, את ישנה בצהריים 3 שעות? אולי תבואי לעשות לי בייביסיטר?"

יש גם כאלו שחושבים שרווקות זה לא כאב, אבל זה לא אכפת לנו, כי לא הם האחראים על וועדת הקבלה של ה- DSM-1 לרגשות וכאבים.

אפשר לפגוש הרבה גם את הממש מתוקות, אוהבות ומגוננות: "מה, את בת 30? את נראית מקסימום בת 20, אפילו פחות!!" (תודה, בעיקרון אני עוברית, סתם לבשתי בגדים של אמא שלי).

או: "את??? בת 29??? הייתי נותנת לך גג 28, את נראית ממש צעירה" (קטע כזה, אני גם צעירה וגם נראית צעירה, "חוק כלים הגיוניים").

בפרק הבא נעסוק בפלונטר רציני שרווקה יכולה להסתבך בו במקרה שיש לה חברות טובות, היא אוהבת לחייך ולכייף, היא מרוויחה טוב, וקצת מטיילת. נשאל גם שאלות כמו: האם יש לה זכות להרגיש, ואם לא, האם לפחות מותר לה להרגיש קצת ובשקט.

מצאתן טעות בכתבה? כתבו לנו כאן
למאמר זה התפרסמו תגובות
תיבת תגובות

זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה

טוען תגובות…

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה