יוקר המחיה, כמו גם תרבות הצריכה כיום, איך וכיצד זה מתבטא בשידוכים?

שני הדברים המוזכרים - יוקר המחיה ותרבות הצריכה אינם היחידים הגורמים לפקק שבצוואר הבקבוק. יש להוסיף לסל המורחב את גורם התחרות והרצון לקבל מה שמתאים לשכנים ה"יוקרתיים" וה"נחשבים". האם זה עוזר באמת? לפעמים כן ולפעמים לא. הזיווג נקבע 40 יום קודם יצירת הוולד ומה שנגזר מלמעלה הוא הדבר שיתקיים. כולנו מכירים את הסיפור עם קציעה, בת שלמה המלך, מי היה חתנה, ובאיזו דרך נישאו זה לזו...

אמנם בעבר הציבור היה מסודר יותר בדירות, עקב תופעת השילומים מגרמניה וכן האבות שעבדו למחייתם, תקציבי הביטוח הלאומי וכן רמת החיים הנמוכה, (כן, גם הדירות היו זולות יותר). ריבוי הסיבות והגורמים מסייעין במישרין ובעקיפין לעליית הדרישות בשידוכים, וזה כולל את כל המגזרים. כאשר מגיעות פניות אל הגמ"ח, ובהם מפרטים אנשים על רצונותיהם, לפעמים לא ניתן להבחין בשוני בין המגזרים. לו הייתי מוריד פרטים מסוימים המסגירים השתייכות מגזרית/ עדתית (פאה או כיסוי ראש. בחור שייצא לעבוד מול בחור שיישאר באוהלה של תורה וכדומה), לא ניתן לזהות במי המדובר. מרבית הפונים מבקשים את אותם הדברים.

אם ננסה להיות קונקרטיים, ניתן להבין את המצב הזה: בעוד בעבר לפני כעשוריים, מרבית הזוגות הצעירים לא לקחו על עצמם משכנתא, הרי שבעשור האחרון מי שלא לוקח משכנתא הוא החריג. זכור לי שידוך שניהלתי ואחד הצדדים התעקש שלא ייקחו משכנתא, על מנת שלא להוציא את הבחור מהלימוד, אינני זוכר איך הסתדרו בסופו של דבר...  השילוב של המשכנתא הגבוהה כבר בתחילת החיים יחד עם מחירי הדירות שרק נמצאים בעלייה מתמדת (איפה הימים בהם מכרו דירות ב 50-60 אלף דולר, כאשר הדולר עמד על 2.5 ש"ח?), גורם לכך שהבחורה תפרנס כבר בתחילה ולא תסתמך עלך הוריה. הרבה יותר קל לממן לימודי בת מאשר להוסיף לכך גם כלכלת זוג צעיר, ולפעמים גם של נכד או שניים...