פעם זה היה כל כך אחרת. פעם כשהתקרב החודש האחרון. כשהרגשתי מחנק ופתחתי חלון. פעם כשנתנו לי תחושה של ריקנות. שאין בה ולו טיפה של רוממות או שייכות. פעם כשהרגשתי כל כך תלושה ורעה כשהרוח כבתה את שארית הבעירה. פעם כשאבא היה מישהו מרוחק ותלוש. גבוה מרומם ומתנשא כל כך. קלוש.
פעם כשאלול היה פחד אלוקים ואהבתך אבא כמו סרה לעולמים. פעם זה היה כל כך אחרת. והיום זה אחרת. אבאלה. היום אני שבה מאהבה. היום אני באמת חוזרת בתשובה. היום זו אני, ילדה קטנה ואובדת ששבה אליך אבאלה גדול אל ידך החובקת היום זו אני. רק שלך. מבטיחה. רוצה לעשות את הכל למענך היום אני חוזרת מכל הפשעים שכיסו את ליבי בעשרות מסכים היום אתה מושיט לי יד .ושוב מבטיח שלצידי תמיד תהיה ואני לא לבד היום אני מחוברת בעבותות של אהבה. היום אני איתך ושלך. מייצגת בגאווה בבקשה אבא. קבל אותי אליך.
הושט לי את ידיך.
קרבני אל שבילך.
טהרני וקדשני במצוותיך. ואהוב אותי תמיד. את בניך כולם
באהבתך אב לבת אהבת ע ו ל ם
זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: