שאלתן: האם יש עצות או איך לצלוח את תקופת השידוכים, גם כאשר הישועה לא נראית באופק? 

מה נכון לעשות ומה לא נכון לעשות בפגישות?

התשובות נכתבו באופן כללי, ואינן תחליף לייעוץ פרטני/ או תורני.

שאלה: האם יש עצות או איך לצלוח את תקופת השידוכים, גם כאשר הישועה לא נראית באופק?

 
תשובה:

תחילה אענה בצורה כללית

 'לא להתייאש' ולהאמין שהכל מהאלוקים, ורק הוא מזווג הזיווגים.

תפילות תמיד מועילות, יש תפילה הנענית מיד ויש לאחר ארבעים יום ואף יותר. 

ארחיב מעט:

כוחה של תפילה רב, והיא יכולה לשנות גזירות. נזכיר כעת רק את תפילת משה רבינו ע"ה, בה אמר לו הקב"ה כי אם יוסיף ויתפלל רק עוד תפילה אחת (לאחר שהתפלל 513 תפילות כמנין 'ואתחנן'), יוכל להיכנס לארץ ישראל. אך משה רבינו לא התפלל תפילה זו, היות ורצה לעשות רצונו של מקום.

במדרש אגדה בפרשת מקץ, על המילים 'ויהי מקץ שנתיים ימים' נאמר יש תפילה שנענית למאה שנים - מאברהם אבינו. לתשעים שנה - משרה. לשמונים שנים - ממשה רבינו וכו'. המדרש ממשיך ומונה שנים נוספות, ועד לתפילה שנענתה לאחר שבעה ימים ממרים הנביאה כאשר היתה מסוגרת מחוץ למחנה, שלושה ימים מיונה הנביא בבטן הדגה, לשעה אחת מאליהו הנביא בהר הכרמל ועד לתפילה שנענתה טרם שיצאה מהפה - ויאמר ד' אל משה מה תצעק אלי...

כך שאיננו יודעים חשבונות שמים ואסור לאבד את האמונה, הידיעה שהכל מכוון מלמעלה והתקווה שיום המחר אולי יהא יום הגאולה האישית.

כמה עצות מעשיות: 

1.      להתחזק בתורה ובמצוותיה, איש אישה כפי מעלתו/ה ודרגתו/ה. במה? הדבר מסור ביד כל אחד ואחת ולב יודע מרת נפשו. 

2. כדאי מאוד לפקוח עיניים ואוזניים להצעות הנראות במבט ראשוני 'לא לעניין', לבדוק כל אחת ברצינות ולא לפסול בשל זוטות גם אם קשה ולא מתחשק – אם אכן בודקים ומבררים ברצינות ולא מורידים על שיקולי יוקרה מזוייפים - יודעים שלפחות את ההשתדלות שלנו עשינו.

3.    להציב תאריכי יעד ל'בדק בית'. 

במידה והעניינים אינם זזים, ניתן לקבוע תאריך יעד כמו: אחרי חג הפסח הקרוב, אחרי חנוכה נשב ברצינות וננסה לשקלל נתונים ולהסיק מסקנות בהתאם לנתונים. נניח: לפנות יותר לשדכנים, להתגמש נותר בנושא הכספים, לוותר יותר על דרישות שנראו בעבר חיוניות והזמן מראה כי ניתן להתגמש בהן.

לתשומת לב: קל לומר וקשה לבצע. 'בדק בית' זה הינו נוקב ומטלטל, הוא אינו קל ונועד לאמיצים. מאידך, כאן טמון הסוד לשינוי – רצון אמיתי לבוא לקראת השידוך ולא להמתין שהוא יבוא. היות ואם כל צד ימשיך לחשוב 'שהוא/היא יעשו את הצעד הראשון' לא הגענו לשומקום.