אומנות הפגישות: עשה ולא תעשה בפגישות

מה נכון לעשות ומה לא נכון לעשות בפגישות?

התשובות נכתבו באופן כללי, ואינן תחליף לייעוץ פרטני/ או תורני.

שאלה:

מה נכון ומה לא נכון לעשות בפגישות?

תשובה:

להיות האדם הנכון במקום הנכון. מה שטקטי ומכובד – מקומו בפגישת שידוכים, מה שלא – כבודו במקומו מוזנח.

מטרת הפגישה הינה בחינת המועמדים ללא מתווכים וללא מסייעים. כאן זה הם ורק הם. האם הם מתאימים או לא. יש מי שחושב שהוא בא לראיון עבודה, או בא להראות כמה הוא חכם ומוצלח על חשבון השני. לעיתים הדברים נעשים בתת מודע או ללא כוונה תחילה.

לפיכך, מי שמדבר רוב הזמן ואינו מאפשר לצד השני להתבטא גם כן, או אינו מבחין באם קר לבחורה בחוץ והיא מתביישת לבקש ממנו להיכנס למלון, או שהנושאים אותם הוא מעלה משעממים את הצד השני, שלא יתפלא באם התשובה הינה שלילית וגם מסברים לומר לו מדוע. הרי להבין הןא לא יבין ממילא.

לעומת זאת, מי שמגיע נינוח, ערני ומשוחרר (יחסית, בסופו של דבר מתלווה לפגישות, בפרט הראשונות מעין מתח קל), זורם ונימוסי, קורא את המפה, מראה כושר מנהיגות (ולא רודנות) בשטח. קשוב ומבין, שואל כעניין ומשיב כהלכה, אזי גדולים הסיכויים שיקבל תשובה חיובית.

אבהיר: הדברים נכתבו בצורה כללית בלבד, ואינם בבחינת 'כזה ראה וקדש'. באם הבחור שהבת נפגשה עימו ביצע 'רק' חלק מהנאמר לעיל והבחורה מרגישה נעים ונוח בחברתו ואינה חשה מבוכה ממנו בהמשך הדרך והיא מרגישה שהוא זורם איתה, ובראש שלה, - מה טוב מה נעים. כנ"ל בחור שחש בפגישות נעים ונוח במחיצת הבחורה ושהיא מקבלת אותו, את רעיונותיו והשקפותיו, טוב ונפלא והדרך לעתיד משותף קרובה מתמיד.  

 שאלה:

 אם מבחינים בחסרונות מסוימים האם להתייחס אליהם?

תשובה:

אענה בשאלה: מהם חסרונות מסויימים? הדברה תלוי מאוד. יש שיראו באיש מסויים חריגה ומום ויש מי שכלל לא יבין על מה המדובר. על טעם וריח אין להתווכח. הגרוע ביותר הוא להכניס רעיונות אוויליים לאנשים: "מה אתה אומר על זה שהוא... האם ראית שהיא..." בהנחה והבחור/ה או ההורים לא העלו את הנושא הזה, אחת מהשתיים.: או שהם כלל לא הבחינו בכך וכל המוסיף גורע, או שהם מודעים לנושא הזה והחליטו ללכת על כך ממילא, אולי גם להם יש איזו שהיא בעיה או מגבלה שהשואל אינו יודע עליה והצדדים החליטו 'להחליק' עליה? היכן שלא התבקש השואל – אל לו לענות. בתהןם הנשיה של השידוכים, נמצאים פגרי שידוכים רבים שהגיעו לשם רק בשל 'נשמות טובות'. וידוע מהו הנוף הנשקף אל הגיהנום – כוונות טובות.

בהנחה והמדובר עצמו שם לב לכמה חסרונות בהצעה – הוא אכן יכול לשאול ולהתייעץ בעניין זה. או שיאמרו לו: "אתה צודק, אכן זוהי מגבלה." או שיוכיחו לו שההר אפילו לא הוליד עכבר והכל עניין של זווית אופטית.

בכל מקרה – באם העלו המדוברים  את העניין, אין לבטל בבוז ובוודאי שאין להחליט בשבילם האם להוריד או להמשיך למרות הכל. הבחור/ה ורק הם בלבד, הם אילו העומדים להינשא ועליהם להחליט האם הם מתחברים לאיש/ה העומד/ת מולם ומוכנים לחיות איתו/ה 100 שנים נוספות.