"נשימות קטנות הפכו גדולות, שאיפות הפכו אכזבות" /עידית אזוי

צדק חיים אדמה.

נשימות קטנות הפכו גדולות שאיפות הפכו אכזבות סוף מעשה במחשבה תחילה ש-הכל לטובה אז הכל טוב אהבה מול שנאה ניצחון  מול תבוסה דמעה על לחי יבשה חיים עוברים וכמעט נגמרים רק שזה קורה פתאום נזכרים שיש דין ויש דיין שההווה כבר ברח מזמן שהילד גדל ויש לו כבר ילדים שסבא היה רב  ומלבד זאת היו לו גם ערכים שהשכנה מקומה חמישית לא הייתה כזו גרועה זה רק נקודת המבט שאצלנו השתנתה שהלחם המלא באמת הכי טעים ובין לבין כל השאר הבלי הבלים שהשמש הזורחת משפיעה עלינו אור טוב והגשם הוא באמת ברכה גם כשקר ורטוב שהחבר הכי טוב לא באמת היה שעין רעה באמת קיימת וזו לא הגזמה שהתורה היא עמוד היא נצח היא מתנה ושלמרות הכל שווה להתמיד אף פעם לא מאוחר לחייך ולסלוח גם אם הכל כמעט נגמר עדיין יש לנו את מחר כל עוד הנר דולק בוודאי שניתן  עוד לתקן גם אם באה רוח ואותו כיבתה עדיין אפשר להדליק שוב את הלהבה לא תמיד נראה את הצדק גם שהחלטנו אותו לרדוף ביזיונות מקבלים באהבה ומנסים את הכאב לעקוף